<h1>ארחות חיים הלכ' שחיטה סימן ב'</h1>
<h2>דף סד:</h2>
שוחטים לכלי מלא מים עכורין שאין הצורה נראית בהם. וכן שוחט אדם חוץ לגומא והדם יורד לגומא ובשוק לא יעשה כן שמא יחקה המינין פי' שלא יאמרו שהוא עושה כן לשם חוק המינין שהיה דרכן בכך. אבל בבית מותר שאין אדם רואה אותו ואע"פ שאמרו ז"ל כל דבר שהוא אסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור לא חששו על זה משום [שהיא] חששא רחוקה שכשעושה בבית ועושה מקום חוץ לגומא יאמרו לנקר חצרו הוא צריך אבל אם יעשה כן בשוק שאין שם טענה זו יאמרו על כל פנים הוא עושה כן לשם חוק המינין ע"כ. ואם שחט לגומא בשוק אסור לאכל משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא מין הוא. ומותר לשחוט על דופן הספינה והדם שותת ויורד למים ומותר לשחוט על גבי כלים. וכתב הרשב"א ז"ל י"ל שאם עבר ושחט באחד מכל אלו הענינים [אין] שחיטתו פסולה שאין מוציאין האדם מחזקת כשרות עד שיבדקו ונמצא חשוד.
<h2>דף קכח:</h2>
וצריך לשוחט להזהר שלא ינעוץ העוף הרגלים בארץ או בכותל שלא יבא לידי עיקור.
